הרב אשר לנדאו, רב המכון לרפואה משפטית באבו כביר שוחח עם איתי גדסי ויענקל'ה פרידמן במהדורת סוף השבוע על יום הזיכרון לקדושי השואה. "אני קרוי על שם סבי שנרצח בשואה משתי סיבות: 1. כי הוא היה יהודי, 2. כי הוא היה ראש קהילה בפולין באותה תקופה שעזר להרבה מאוד יהודים – ועל זה רצחו אותו", סיפר לנדאו.

"למה כתוב בהגדה "וירעו אותנו המצרים" ולא "וירעו לנו"? הפשט הוא כי הם גרמו לנו להיות רעים, מינו שוטרים יהודים שירעו ליהודים והנאצים המשיכו באותה הדרך ומינו את הקאפו. אחד הלקחים הגדולים שזכינו בעם ישראל היום וכך הנחילו לנו גם במשפחה – את המורשת של לעשות טוב אחד לשני".

הוא הזכיר את האסון שאירע בשנה שעברה בל"ג בעומר בהר מירון: "כך גם באסון מירון – ראינו את התהליך של הטיפול בקדושים על ידי מתנדבי זק"א ומד"א, באיזה יחס של כבוד ורצינות בהתנדבות מלאה".

הוא סיפר על הטראומה האישית שלו משם: "בסביבות השעה 7 בבוקר עברנו תיק אחר תיק של האנשים ולפתע זיהיתי לפי תעודת הזהות שאחד הנפטרים זה אחיין שלי. ידעתי גם שהמשפחה מנסה לחפש אותו. ניתוק הרגשות של אז זה עוצמות שהקב"ה נותן באותו הרגע. עד היום לא נרפאתי מהאירוע הזה".